אלכס, חולן 28-7-2012

הייתי, עם הזמן, שוכח את המקרה וממשיך הלאה אם זה היה מקרה חריג, אבל זה כבר לא הפעם הראשונה ולא השנייה. הלכתי לי בשלווה לפגישה אישית, פתאום מישהו קופץ מאחוריי במהירות ותופס את הידיים שלי ומחזיק אותם במקום למעלה, ושאל כל מיני שאלות כמו מה אני עושה פה והאם הייתי אי פעם בתחנת משטרה ואז הוא אמר שהוא משטרה (עם היד השניה שלו הוא הוציא לי את אחת האזניות מהאוזן בזמן ששלי היו אחוזות על ידיו).


פה בא השותף והשותפה שלו . שלוש נגד אחד. כבר הרגשה מאוד לא נעימה.
הם לקחו לי את כל הדברים: התיק, ארנק, טלפון+אוזניים. הם לקחו לי אותם מההתחלה והחזירו בסוף כשהלכו.


כל השלושה היו מסביבי ובעצם עמדו על הנשמה שלי, לא היה לי מקום לנשום (פיגורטיבית).


יש לי רק תיק פלילי יחיד שנסגר כעבור שבעות ספורות לאחר שנפתח (על "החזקת סמים קלים לצורך שימוש עצמי"), והוא פנימי. זיהיתי את השני כי הוא היה מעורב ביום שפתחו לי את התיק.
והוא הוא זיהה אותי.


לאחר כמה דקות, כשלא יכולתי לסבול יותר את ההתנהגות שלהם וכל הליטופים שלהם על גופי (תיק, ארנק, וטלפון, לקחתי צעד אחורה ואמרתי: "כל זה לא בסדר, זה לא יושב טוב איתי" האחד שהיה מעורב בפתיחת התיק הפלילי שלי אמר את הדבר הבא: "אם לא תעשה מה שאומרים לך, יהיה לך עוד יותר לא טוב." שתקתי. הרגשתי את עצמי מרחם עליו ואף רציתי אפילו להגיד לו את זה, אבל הבנתי שעדיף לשתוק.


בסוף הם הלכו אבל כמו עם הפעמים הקודמות הרגשתי כאילי הרגע אנסו אותי. מיד אחרי זה הלכתי לפגישה לפסיכולוג קליני וכבר יומיים שאני בקושי מצליח לישון... אני לא צוחק כשאני אומר שזה הרגשה שמזכירה אונס (לצורך העניין, לאולם לא 'באמת' אנסו אותי, לכן אולי זה לא מוצדק כלפי נפגעי אונס – מצטער מאוד אם מישהו נעלב, לא היו לי כוונות כאלו).
העיקר הוא שאני לא אוכל לשאת את ההתנהגות הזאת כל החיים. בפעמיים הקודמות היה לי מצב דומה שכל יום סבלתי במשך זמן ממושך. עכשיו אני לא יכול להתרכז בעבודה וליהנות בזמני החופשי מרוב עייפות והמחשבות הלא נעימות האלו...
המקום עצמו היה בצומת שבו מאות אנשים הנוסעים במכוניותיהם עוברים בדקה. שזה עוד יותר גרוע, מה אם מישהו שאני מכיר ראה אותי...?


העניין הוא בהרגשה הזאת של חוסר אונים ושליטה מלאה על המצב ואף מעבר מצד התוקפים. למה הם עושים בכלל את מה שהם עשו? היה לי מקרה שבו שוטר לקח לי בכוח את מכשיר הטלפון שלי ואף שידל אותי לפתוח אותו תחת איום של החרמת המכשיר.


מה כל כך הרבה אנשים, ביניהם שוטרים, חושבים שהתנהגות אגרסיבית כלפי אחרים ללא פרובוקציה היינה התנהגות הולמת?
גם למרות כל מה שהם עשו המשכתי לדבר כרגיל. למה הם לא? אני מרגיש כאילו חזרתי לב"ס. אם לחשוב על זה הם התנהגו בדיוק כמו בריונים.


יתפתי פעולה עם כל ההליכים למרות שנפגעתי, כולל השאלות שנראו לי טיפשות ברמת על, כמו: זה המחשב שלך? (אז לא, גנבתי אותו. חשבתי בהתחלה שזו שאלה רטורית בכלל), איזה חתולים יש לך בבית? (אני ממש לא רואה איך זה עניינם. יתר על כך, אני גם לא רוצה שהוא יידע, כי זה אישי, אני יכול פשוט לא לענות מבלי שזה יפגע בי?), בן כמה אתה? (בין השאלות שהם הרגישו שהיו פשוט חייבים לשאול 20 פעם). אז למה עדיין הם כאלו? למה להתנהג אליי כמו לזבל למרות שאני מדבר אליהם בצורה נורמלית? זו מין קריטריון לקבלת עבודה במשטרה? באמת, יכול להיות? כי כל שוטר שעד היום פגשתי היה כמו האחרים. איך זה יכול להיות?


העיקר שרק אחר-כך קראתי שחייב להיות יסוד לחשד עבירה מתרחשת או עתידית. לא ידעתי שצריך לשאול אותם מה היסוד שלהם. אבל אני 100% שהוא לא היה מוצדק.
אלו הם הנבלות שבאמת צריכים להיות מאחורי הסורגים. הם אמורים לעקוב אחר החוק, אבל בעצמם, בידיעה מלאה, עוברים על החוק כל 20 דקות ובכך פוגעים במאות אנשים כל יום. ועוד העיקר שהמעשה שלי שהוביל לפתיחת תיק לא פגע אפיולו בזבוב - מי פה הפושע האמיתי?


פשע ללא קורבנות != פשע.
לפיכך, הם הפושעים האמיתיים. לזרוק אותם מאחורי הסורגים, שזה יעורר אותם להתנהגות אנושית.


אם המצב בארץ הוא כזה, אני 100% עוזב.
לי אישית נמאס - קנדה, הנה אני בה.
Comments