יסוד סביר לחשד

ספרו עלינו לחברים!


מתוך: על סדר הדין הפלילי, חלק א' / יעקוב קדמי 
יעקוב קדמי היה ראש אגף חקירות במשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, שופט בית-המשפט העליון, וראש בית הספר למשפטים במרכז הבין תחומי בהרצליה. 
בספרו "על סדר הדין הפלילי" הוא מבאר את משמעות הביטוי "יסוד סביר לחשד" 

עמ 5: יסוד סביר לחשד משמעו...חשד ברמה גבוה יותר מאשר יסוד לחשד סתם 

עמ 36: המישור העובדתי הוא איפה המישור שבו נבחנת השאלה אם ה"מציאות", כפי שקלט אותה השוטר, תומכת בחשד שהתגבש בליבו...

עמ 37: החשד...חייב להיות מבוסס על "ראיות" להבדיל מ"תחושה או ניחוש גרידא אשר איננה מתלווה אליהם ראיה אחרת כלשהי

עמ 37: המחוקק התיר פגיעה בחירותו של הפרט אך ורק כאשר מתמלאים בפועל התנאים שנקבעו לכך במישור המשפטי 

עמ 43: היה המעצר בלתי חוקי (שלא נתקיים בעת המעצר חשד ברמה הנדרשת) – עומדת לחשוד הזכות להתנגד, וכל עוד לא עברה ההתנגדות את גבול הסבירות לא יהיה בה משום עבירה"

בג"צ 465/75
דגני נ' שר המשטרה ו-3 אח', פ"ד ל (1) 337, קבע באשר ל-" יסוד סביר לחשד" כי אין מדובר דווקא בראיות בגינן מאמין השוטר באופן החלטי כי החשוד, הוא אכן מי שביצע את הפשע, אלא די בכך ש יש ראיות המצביעות לכיוון זה אין צורך בכמות הראיות הדרושות לצורך הגשת אישום אלא צריכה להיות ראיה כלשהי, המבססת סבירותו של החשד, היינו, תחושה או ניחוש גרידא, אשר איננה מתלווה אליהם ראיה אחרת כלשהי, אינם כשלעצמם בגדר יסודות מספיקים ליצירתו של החשד הסביר

מדינת ישראל  נגד  קאסר רועי - הכרעת דין. 19 מאי 2008
3. באשר לטענתו המרכזית של הסנגור – החיפוש שבוצע שלא כדין, אני מקבלה.
לפי סעיף 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט - 1969, ניתן לערוך חיפוש על גופו של אדם כשיש יסוד סביר לחשוד שהוא מסתיר אצלו חפץ שרשאים לחפש אחריו. מהראיות שהובאו בפני עולה באופן ברור כי לא היה יסוד סביר כלשהו לחשד כלפי הנאשם. השוטר יצחק יוסף העיד כי הגיע במהלך סיור שגרתי לחצר ביה"ס, בו שהה הנאשם בחברת אחרים, שכן על פי ניסיון העבר, מגיעים לשם אנשים העושים שימוש בסמים, כשכלי השימוש וחפצים נוספים נותרים במקום בפתיחת יום הלימודים (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 25-27). השוטר אישר שלא היה כל חשד ספציפי לגבי הנאשם והאחרים שהיו עמו, וכי גם בתצפית שערך, טרם ניגש לנאשם ולחבורתו, לא עלה דבר שיש בו כדי להחשיד את הנאשם או את האחרים בעבירה (עמוד 12 שורות 1-11).

4. טענת השוטר, עליה חזרה התובעת בסיכומיה, לפיה כל מי שנמצא בחצר ביה"ס הוא חשוד בפוטנציה בהסתמך על ניסיון העבר, היא טענה אבסורדית, חסרת בסיס ומקוממת. זכותו של אדם לפרטיות היא זכות יסוד. לא יעלה על הדעת כי הימצאותו האקראית במקום מסוים, אשר כשלעצמה אין בה כדי להחשיד בעבירה, תקנה סמכות לפגיעה בפרטיות ולעריכת חיפוש, רק בשל הידיעה כי אותו מקום משמש אנשים אחרים לשם ביצוע עבירות. לאור האמור לעיל, חיפוש ללא כל יסוד סביר לחשד – הוא חיפוש שלא כדין.

5. השוטר טען בעדותו כי החיפוש נערך בהסכמה ועל כן הוא נערך כדין.
איני מקבל טענת ההסכמה, ממכלול הטעמים שלהלן...
השוטר העיד שבמידה והנאשם היה מסרב לעריכת החיפוש, היה מנסה לשכנעו, ואם השכנוע לא היה עולה יפה - היה עוצר אותו (עמוד 13 שורות 14-18 לפרוטוקול). יוצא כי לגישתו, חייב הנאשם להסכים לחיפוש וכי אי ההסכמה לבדה מקימה עילת מעצר ובעצם מחשידה את האדם בהסתרת דבר מה אסור ובביצוע עבירה (ערטילאית ולא ספציפית כלשהי). הדבר מלמד כי גם אילו הייתה מתבקשת הסכמה, היא הייתה מתבקשת באופן שהיה מבהיר לנאשם שאין לו ברירה אלא להסכים לחיפוש. גישה זו מרוקנת מתוכן את הזכות לפרטיות ואת דרישת החוק ליסוד סביר לחשד כדי לבצע חיפוש. אדם יכול לסרב לחיפוש מטעמים רבים ושונים, החל מאי רצון סתם שאדם זר יחפש בגופו ובכליו, עבור דרך רצון שלא לחשוף דברים אינטימיים - שאין בינם לבין עבירה דבר, וכלה ברצון שלא ימצא דבר המצביע על עבירה.


Comments